אספלט

דריפט (באנגלית: Drift) היא החלקה נשלטת וממושכת של אחורי המכונית. בשיטה זו, חלקה האחורי של המכונית נסחף ומחליק הצידה והנהג מנווט את המכונית על ידי שליטה בהחלקה.

 

המתחרים נדרשים להציג מהירות ויכולת שליטה בנהיגה תוך כדי החלקה על הצד.

 

דריפט מבוצע בדרך כלל באמצעות מכוניות קלות, בעלות הנעה אחורית, המצוידות במנוע חזק. על ידי תפעול המצמד, דוושת התאוצה, ההגה והבלמים (הבלמים הרגילים ובלם היד), הגלגלים האחוריים מסתחררים ואחיזתם במסלול פוחתת. אז מפנה הנהג את ההגה לכיוון ההפוך ("היגוי נגדי") לצורך השתלטות על החלקת הזנב, ומשתמש בדוושת התאוצה לשליטה בהחלקה ומתוך כך ברכב בכלל. הנהג משנה את מהירות הנסיעה וכיוונה על ידי שינוי במידת הסחיפה.

 

שיטת המרוץ

המנצח הוא מי שצבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר.

מקסימום הניקוד הוא 100 נקודות.

הניקוד בתחרות דריפט נקבע על פי פרמטרים של סגנון נהיגה

ומידת ההיצמדות הפיזית של הכלי התחרותי בעת הדריפט (החלקה)

לנקודות ייחוס קבועות מראש על גבי המסלול.

תחרויות דריפט מסווגות לשתי קטגוריות: תחרויות סולו ותחרויות טנדם (זוגות).

 

תחרות סולו

תחרות בה הנהיגה במכונית בודדת נבחנת במספר קריטריונים:

• זווית

• קו נהיגה

• סגנון נהיגה

• מהירות.

• זמן החלקה

 

תחרות טנדם

תחרות בה מתחרים שני כלים תחרותיים, המתחרים נוהגים בדריפט על הצד במבנה מתואם. המתחרה בכלי התחרותי המוביל שואף לבצע מקצה מושלם על פי הקריטריונים הנבחנים בתחרות סולו, בעוד המתחרה בכלי העוקב, שואף לחקות ככל הניתן את הכלי המוביל, תוך שהוא נצמד אליו ככל האפשר, אך מבלי ליצור מגע.

בכל תחרות טנדם נוהג כל מתחרה מקצה אחד כמוביל ומקצה שני כעוקב. המנצח מבין השניים נקבע על פי הניקוד המצטבר לכל מתחרה בשני המקצים שביצע.

 

מסלול

מרוץ דריפט ניתן לקיים במסלול מרוצים מאושר קבוע בעל משטח אספלט רחב.

הפניות ונקודות מעבר מסומנות באמצעות קונוסים.

קיימים מסלולים בדרגות קושי שונות.

 

רכבים

במרוץ רשאים להשתתף רכבים תחרותיים בעלי רישוי כלי תחרותי וכן

רכבי ספורט עממי.

קטגוריות עיקריות:

• pro  קטגוריה למתחרים מקצועיים

• Semi pro   קטגוריה למתחרים מתקדמים

• Amateur  קטגוריה לנהגים חובבנים

• Beginner  קטגוריה לנהגים מתחילים